לשון הרע בעבודה

הוצאת דיבה במקום העבודה היא סוגיה מורכבת, ולו מפאת שהיא נוגעת לזכויות העובד, לחופש הביטוי שלו- מחד, ולזכויות המעסיק והגנה על המוניטין שלו – מאידך. להוצאת דיבה בעבודה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על חיי העבודה של אדם ובמקרים קיצוניים להביא לפגיעה בהם עד כדי פיטוריו  ממקום  עבודתו – על כל המשתמע מכך. במאמר הבא ננסה להבין מהי בדיוק הוצאת דיבה במקום העבודה, ומה בכוחם של המעסיק והעובדים לעשות על מנת להימנע ממנה ובעיקר מתוצאותיה.

מהי הוצאת דיבה?

הוצאת דיבה מתייחסת להצהרות שקריות – מבזות /או משפילות על אדם שיש בהן כדי לפגוע בשמו הטוב האישי והמקצועי, במוניטין שלו במסגרת עבודתו ובמעמדו במקום העבודה, במיוחד אם הן נאמרות מתוך כוונה לפגוע. חוק איסור לשון הרע (1965), מסדיר את נושא לשון הרע בישראל ומגן על אנשים מפני פגיעה כזו, כולל בסביבת העבודה.

במה מתבטאת לשון הרע בעבודה?

אמירות פוגעניות, האשמות כוזבות שנאמרות כלפי עובד או מעסיק (כולל במדיה החברתית), שמועות לא נכונות העלולות לגרום לנזק אישי או מקצועי – דוגמאות אלה ונוספות נחשבות להוצאת דיבה. למשל, עובד עלול לסבול מהפצת שמועה לפיה הוא לא אמין או אינו מבצע את עבודתו בצורה מספקת, או כי סרח במסגרת תפקידו ו/או מעל באמון שניתן בו עד כדי מצב בו הדבר העלול להוביל לפגיעה במעמדו במקום עבודתו ואפילו לפיטוריו.  

מה אומר חוק איסור לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע מאפשר לנפגע לעתור לפיצוי ללא הוכחת נזק במקרים בהם מתברר שהדברים שנאמרו גרמו לפגיעה בעובד במקום העבודה ו/או במעמדו ו/או במוניטין שלו. עם זאת, החוק מכיר גם בחשיבותו של חופש הביטוי, ולכן מאפשר הגנות מסוימות. לדוגמה, ישנם מקרים בהם ניתן לומר דברים אמיתיים מתוך כוונה סבירה ולא במטרה לפגוע- למשל חוות דעת שלילית  על עובד הנעשית בתום לב, שבהחלט יתכן שלא  תיחשב כהוצאת דיבה.

המקרים בהם החוק מגן מפני תביעת הוצאת דיבה במקום העבודה: כאשר הדברים שנאמרו הם אמת, כאשר היה עניין אישי כשר באמירת הדברים.

למעסיקים יש את היכולת למנוע מקרי לשון הרע ו/או הוצאת דיבה במקומות העבודה. חשוב וניתן לעודד תרבות דיבור של כבוד ותקשורת פתוחה במקום העבודה, ליצור וליזום פעילויות המחברות בין העובדים, ואף לקדם מדיניות של אפס סובלנות כלפי הכפשה, ביוש (שיימינג) והפצת שמועות כוזבות. 

במידה והוצאה דיבתו של עובד במקום העבודה, על ידי עמית לעבודה או על ידי ממונה או  מנהל , או אפילו בעלים של עסק, רשאי הנפגע להגיש תביעה משפטית ולדרוש פיצוי, הן בשל פגיעה במוניטין והן על הנזקים הנפשיים והכלכליים שנגרמו לו. בית המשפט יבחן את המקרה, יתחשב בנסיבות ובחומרת הפגיעה, ולא אחת יפסוק פיצוי כספי לנפגע על פי חומרת הפגיעה בו .