בדומה למדינות מערביות אחרות, גם מדינת ישראל מכירה בזכותו של כל אדם לקבוע כיצד רכושו יחולק לאחר פטירתו, כאשר הדבר נעשה באמצעות צוואה – מסמך כתוב, המגדיר את אופן חלוקת הרכוש לאחר פטירת המוריש. בהתאם לחוק, קיימות 4 דרכים שונות לניסוח צוואה:
- צוואה בכתב יד – המנוסחת בכתב ידו של המוריש עצמו, וחתומה על ידו.
- צוואה בעדים – ככל הנראה השיטה הנפוצה ביותר, צוואה אשר נעשית במעמד שני עדים, החותמים על גבי הצוואה ומאשרים את תקפותה.
- צוואה בפני רשות – קיימים מספר גורמים רשמיים (לדוגמא – שופט, רשם לענייני ירושה, דיין בבית דין או נוטריון), אשר בפניהם אדם יכול להקריא את צוואתו בעל-פה, ובסמכותם לנסחה על גבי הכתב, ולהעניק לה תוקף משפטי.
- צוואת שכיב מרע – במקרים חריגים בהם אדם נוטה למות מבקש לנסח צוואה שבעל-פה, בכפוף לתנאים מסוימים המופיעים בחוק.
חרף האפשרויות השונות הקיימות בחוק לניסוח צוואה, במקרים מסוימים עדיין מתעוררות שאלות לעניין תוקפה המשפטי של צוואה מסוימת.
הקושי הוא, ששאלות אלו מתעוררות לרוב לאחר פטירתו של המוריש, ומשכך, לא ניתן לברר בדיוק מהו רצונו בסוגיה. משכך, החוק מגדיר נוהל מסוים, במסגרתו אדם המבקש לערער על תוקפה של צוואה מסוימת יכול לעשות זאת.
כיצד מערערים על ירושה מתוקף צוואה?
בהתאם להוראות החוק, לאחר פטירתו של אדם, ככל שהותיר מאחוריו צוואה בעלת תוקף משפטי, כל אדם הרואה עצמו כבעל עניין בצוואה רשאי לפנות בבקשה להוצאת צו קיום צוואה, וזאת לידי הרשם לענייני ירושה. במסגרת הגשת הבקשה לצו קיום הצוואה, המבקש נדרש לממן פרסום ברשומות ובעיתונות היומית אודות הגשת הבקשה, ומרגע זה ניתנים 14 יום לצורך הגשת התנגדויות למתן הצו, מצד אלו המוצאים לנכון לעשות כן.
בדומה לבקשה לצו קיום הצוואה, גם את ההתנגדות לבקשה יש להגיש ישירות למשרדי הרשם לענייני ירושה, וזאת בצירוף נימוק ומסמכים רלוונטיים. משעה שהוגשה הבקשה, הרשם לענייני ירושה נדרש להעביר את התיק לידי בית המשפט, אשר מתפקידו לבחון את עמדת שני הצדדים, ולהכריע בדבר קבלת או דחיית צו קיום הירושה.
חשוב לציין בהקשר זה, כי אף שהחוק מקנה 14 יום לצורך הגשת התנגדויות, בטרם הבקשה לצו קיום הצוואה מועברת לאישור, הרי שבמקרים חריגים, ניתן לקבל התנגדויות למתן הצו גם לאחר חלוף פרק זמן זה, וזאת בהתאם לנימוקים המצורפים לבקשה, וככל שניתנה אמתלה מספקת לכך שהבקשה לא הוגשה בתוך פרק הזמן שנקבע.
(עוד על עריכה וערעור על צוואה באתר http://www.inheritance.org.il)
כיצד מתנהל הדיון המשפטי?
כאמור, משעה שהוגשה התנגדות להוצאת צו קיום הצוואה, המגובה בהוכחות רלוונטיות, הרשם לענייני ירושה נדרש להעביר את הדיון לידי בית המשפט, אשר בסמכותו להכריע בנושא. ממועד זה, הדיון בתיק נעשה בדומה לכל הליך משפטי רגיל, כאשר כל אחד מהצדדים מיוצג ע"י עורך דין, והתיק מתנהל בהתאם לסדרי המשפט המקובלים.
חרף האמור, הליכים משפטיים הנוגעים לתחום זה מהווים עניין חריג במובן מסוים, שכן בניגוד להליך משפטי רגיל, המבוסס על הוכחות מוצקות, במקרה זה, ומאחר והמוריש הלך לעולמו זה מכבר, מטרתו של בית המשפט היא לנסות ולפענח, בהתאם לעדויות המוצגות בהליך, מה היה רצונו האמתי של המוריש בטרם פטירתו, ביחס לחלוקת רכושו.
משכך, בהשוואה להליכים משפטיים מקבילים, הליכים מסוג זה נוטים להתאפיין בגמישות יתרה בכל הנוגע לקבלת אסמכתאות ולשמיעת עדויות, ובמיוחד במקרים בהם כל אחד מהצדדים מחזיק בידו "צוואה" משלו, וקיים קושי לקבוע מי מהן הרלוונטית יותר.