מטבע הדברים, הליך הגירושין אינו עניין של מה בכך גם במקרים ה"פשוטים" יותר, ובמיוחד במקרים בהם מדובר בבני זוג אשר חיו יחדיו שנים רבות, או שיש להם ילדים משותפים.
בפועל, ככל שבני הזוג חיו תקופה ארוכה יותר יחדיו, והביאו יחד ילדים לעולם, כך לרוב עולה בהתאם מידת הקושי בניהול התיק, בין היתר ביחס לאופן חלוקת הרכוש המשותף, קביעת דמי המזונות, ושורה ארוכה של סוגיות נלוות, הנדרשות להיות מוסדרות במסגרת הליך הגירושין.
מדי שנה, נשים רבות אשר נכנסות להליך הגירושין, אינן מבינות את מלוא זכויותיהן במסגרת התהליך, כאשר כתוצאה מכך, עולה הסיכוי לביצוע טעויות אשר עלולות להביא לקיפוח זכויותיהן.
מסיבה זו, ובטרם "צלילה למים" של תהליך הגירושין, חשוב ראשית לעצור ולהבין מהן בעצם זכויותיה של אישה במסגרת הליך הגירושין, כפי שנקבעו בחוק הישראלי.
במדריך הבא תקבלו תמצית על מגוון הזכויות המגיעות לנשים אשר פתחו בהליך גירושין ומידע על זכויותיהן על פי חוק.
אז מהן הזכויות המגיעות לנשים במסגרת הליך גירושין?
במסגרת הליך גירושין, קיימות מספר זכויות להן זכאית האישה:
מזונות אישה
הן במסגרת הליך הגירושין, והן לאחר הגירושין בפועל, דיני ההלכה היהודית מגדירים כי חובתו של הבעל היא לספק לאישה רמת חיים הולמת, וזאת בהתאם לרמת חייה בטרם הגירושין.
עם זאת, קיימים מספר סייגים לחובה זו, הנובעים הן מהיחס בין רמת החיים טרם ולאחר הליך הגירושין, והן מההבדל בין כושר השתכרותם של בני הזוג, המשליך ישירות על חיובו של הבעל במזונות אישה.
מזונות ילדים
בניגוד למזונות אישה, אשר נקבעים בראש ובראשונה בהתאם למצבו הכלכלי של הבעל, וליכולתו לשאת בהוצאות הנדרשות, בכל הנוגע למזונות ילדים – מדובר בחובה מוחלטת, אשר נקבעת בהתאם לגילם ולמצבם של ילדיהם המשותפים של בני הזוג, ולזה בלבד. גם אם במקרים מסוימים, מצב כלכלי רעוע עשוי להווה עילה לפסיקת מזונות נמוכים יותר, הרי שעדיין מדובר בחובה מוחלטת המוטלת על הבעל, אותה לא ניתן להפר, מכל סיבה שהיא.
זכות משמורת והסדרי ראייה
במקרים בהם לבני הזוג יש ילדים משותפים בגילאים קטנים, במרביתם המוחלט של המקרים האם תקבל זכות משמורת אוטומטית, וזאת בהתאם לעיקרון "חזקת הגיל הרך", הגורס כי טובתם של ילדים קטנים מצדיקה את מסירת המשמורת לאם, כאשר האב, מצדו, זכאי לקביעת הסדרי ראייה, בצורה המשרתת את טובתם של הילדים.
יש לשים לב עם זאת, כי במרוצת השנים האחרונות, ביותר ויותר מקרים בית הדין הרבני, ובית המשפט לענייני משפחה, בחרו לחרוג מעיקרון חזקת הגיל הרך, בין אם במסגרת משמורת משותפת, ובין אם במסגרת מסירת משמורת מלאה לידי האב, במקרים בהם נמצא כי האם אינה יכולה לתפקד כמשמורנית בצורה משביעה רצון.
עם זאת, הנטייה הטבעית במרבית המקרים היא עדיין להעניק עדיפות לאם, וזאת על בסיס השאיפה להתמקד בטובת הילדים עצמם.
בחירת זהות הערכאה השיפוטית
בישראל קיימות שתי ערכאות שיפוטיות בעלות סמכות לדון בהליכי הגירושין – בית הדין הרבני, ובית המשפט לענייני משפחה, כאשר זהות הגוף בו יידון התיק נקבעת בהתאם לשאלה למי הוגשה תביעת הגירושין קודם לכן. מאחר ובחלק לא קטן מהמקרים, בתי המשפט לענייני משפחה עודם נחשבים כערכאה המתעדפת את זכויות האישה, חשוב לתת על כך את הדעת.
חשוב להבהיר, כי מדובר אך בקצה המזלג, והחוק הישראלי, כמו גם דיני ההלכה, מקנים לאישה במסגרת גירושין זכויות רבות, עליהן חשוב לתת את הדעת. מסיבה זו, בטרם כניסה להליך הגירושין חשוב לפנות לעורך דין לצורך קבלת ייעוץ משפטי מקיף, ובמטרה לפעול בצורה מחושבת ויעילה בטווח הארוך.
אם את מחפשת מידע מורחב יותר בנושא באתר fips.org.il – מרכז המידע הגדול כיום המיועד לנשים בהליכי גירושין ישמח לתת לך את כל המידע הדרוש כדי שתוכלי לשים את פרק הגירושין בחייך, ולהתחיל בחיים חדשים וטובים יותר.