ייצוג בכתב אישום – ספק סביר

מהו ספק סביר במשפט הפלילי?

המשפט הפלילי עוסק בהכרעה בין המדינה לבין נאשם שהואשם בעבירה פלילית. כיוון שלפסיקה מרשיעה יש השלכות חמורות – לרבות שלילת חירות, קנס או קלון – חלה במשפט הפלילי דרישה מחמירה להוכחת האשמה.

סעיף 34 כב' לחוק העונשין קובע כי:

 (א) לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר.
 (ב) התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג.

הגדרת המונח ספק סביר?

ספק סביר הוא מצב שבו נותר בלבו של השופט ספק אמיתי, כן וממשי לגבי אשמתו של הנאשם, וזאת לאחר שנשמעו הראיות. אין מדובר בספק קלוש, דמיוני או מופרך, אלא בספק שמבוסס על הניתוח הכולל של הראיות – כזה שמוביל את בית המשפט לחשוש מלהרשיע את הנאשם. במילים אחרות, אם קיימת אפשרות סבירה שהנאשם לא ביצע את העבירה, בית המשפט חייב לזכותו.

חשיבות עיקרון הספק סביר

אמת המידה המחמירה, לפיה לא מרשיעים בפליליים אלא אם כן יש ראיות לאשמה מעבר לכל ספק סביר, נובעת מחומרתה היתרה של ההרשעה בפלילים, המלווה בענישה קשה ובתיוג חברתי שלילי. כמו כן, אמת מידה זו, משקפת את חזקת החפות, וכן את תפיסתו של הרמב"ם כי "יותר טוב ויותר ראוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים".

כיצד מבחינים בין ספק סביר, לבין ספק שאינו כזה?

מדובר בשאלה עדינה הנתונה לשיקול דעת שיפוטי. לא כל ספק שנטען על ידי הסנגור נחשב לספק סביר. לדוגמה:

א.      אם יש סתירה מהותית בעדויות התביעה – זו עלולה ליצור ספק סביר.

ב.      אם קיימת אפשרות תיאורטית ערטילאית בלבד להסבר אחר לעובדות – זו אינה בהכרח מעוררת ספק סביר.

ג.        אם ראיות ההגנה מציגות תרחיש אלטרנטיבי אפשרי והגיוני שמתיישב בשכל הישר – הדבר עשוי לשמש בסיס לזיכוי הנאשם.

השוואה לנטל ההוכחה במשפט האזרחי

במשפט האזרחי, הנטל הוא "מאזן הסתברויות" – די בכך שתובע יוכיח כי גרסתו נכונה ביותר מ-50% . לעומת זאת, במשפט הפלילי, נדרשת רמת הוכחה גבוהה בהרבה – קרי, מעבר לספק סביר. הפער הזה מבטא את חומרת ההשלכות הפליליות ואת הצורך בהגנה מוגברת על זכויות הפרט.

ייצוג בכתב אישום

ככל שהנכם עומדים בפני כתב אישום פלילי, חשוב שתשכרו את שירותיו של עורך דין פלילי מנוסה, שיחקור לעומק את חומר הראיות ושיתמקד בנקודות שעוזרות לכם לייצר ספק סביר. 

לסיכום, ספק סביר הוא העיקרון שמחייב את בית המשפט לזכות נאשם בכל מקרה שבו לא הוכחה אשמתו ברמה הגבוהה ביותר האפשרית – רמה שאינה מותירה ספק כן ומבוסס. עיקרון זה מהווה נדבך מרכזי בשמירה על חירויות הפרט ובמניעת הרשעות שווא. זוהי תזכורת תמידית לכך שהמשפט הפלילי נועד לשפוט בצדק, וכי מוטב לזכות אשם מאשר להרשיע חף מפשע.   

נכתב בשיתוף עו"ד אופיר מזר